Featured Posts

על זמני חופש משפחתיים

הי חברים.

חשבתי הרבה בשבועות האחרונים על זמני החופש המשפחתיים שהחודשים האחרונים ספקו לנו למכביר. זמנים שמחזיקים את ההבטחה להרבה דברים יקרים ונדירים – ביחד , חופש, כיף, זמן לעיקר, זמן שקט...

מכל אלו זכיתי לטעום בשפע השנה בחופש-הגדול-ראש-השנה-כיפור-סוכות-והגשרים שצמחו דרך פלא ביניהם, אך כמו בכל שנה גיליתי מחדש גם שהזמנים האלו הם לא תמיד פשוטים...

כי מצאתי את עצמי שוב מגיע לתקופה הזאת עם הר קטן של ציפיות, שהרגישו לפעמים כל כך רחוקות מהמציאות.

כי נוכחתי שוב שכמה שאני אוהב לשבור את השגרה, וגם כמה שאני וגם הילדים שלי זקוקים לה.

כי גיליתי שוב כמה אני רגיל להתמלא ממלאכת הקודש של הפרנסה - שכשאתה עושה אותה אתה לפחות יודע שאתה עושה מה שצריך... במקביל שוב גיליתי שלא תמיד פשוט לי להתמלא "רק" מלהיות איש משפחה, "רק" מלהיות ביחד, למרות שלדברים האלו בדיוק אני מחכה כל השנה...

למה אני מספר לכם את כל זה? כי אני חושב שמאוד קל להתבלבל ולחשוב שהתחושות האלו מעידות על כך שמשהו לא בסדר, שחל איזה קלקול, ולא סתם קלקול, מדובר בקלקול נדיר וייחודי לך. אתה מרפרף ברחבי הרשת על תמונות חבריך הנופשים בחיק משפחותיהם ברחבי הארץ והעולם ובטוח שחוץ ממך כולם חווים את הדבר האמיתי...

ובמציאות? במציאות יש מורכבות. שזה אומר הכול מהכול מעורבב יחדיו באופן טבעי ונורמאלי. כשנוכחים במציאות המשפחתית לאורך זמן ולא רק מגיחים לשעה או שתיים חגיגיות בסופו של יום עבודה, פוגשים באופן בלתי נמנע את מלוא הספקטרום: שזה אומר גם בלגאן, ובאסה ועצבים, בצד הקרבה והשמחה והחיוּת.

אז רק רציתי להזכיר לעצמי שאני בסדר סה"כ... נראה לי שגם אתם, לא?