משתתפים בפעילויות המרכז מספרים:

 

 "...זה עזר לי להרגיע את הפער בין איזה אבא אידיאלי שהיה לי בראש לאבא שאני רוצה ויכול להיות... זה שחרר אותי ונתן לי הרבה חופש ואוטנטיות עם הילדים שלי..."

 

 

 "...הסדנא נתנה לי שקט ואנרגיות כמו שלא הרגשתי כבר כמה שנים..."

 

 

"...חזרתי כעת, כבר אחרי חצות וכמדי יום רביעי בחודשים האחרונים מקבוצת אבות שבה אני משתתף. אנחנו נפגשים כל שבוע לכמה שעות ומדברים על החומרים שמהם עשויה האבהות שלנו - שהם בהרבה מובנים החומרים שמעצבים בכלל את החיים שלנו. מדברים על מה עושה לנו האבהות, על המרחבים בחיים שאבהות יוצרת עבורינו ועל המרחבים שאנו מרגישים שאנו מפספסים... על החלומות שלנו בקשר לילדים שלנו, על החלומות שהתגשמו ועל ההתמודדות עם אלה שמתנפצים. מדברים על ההשתקפויות שלנו בילדים שלנו, אלה שאנו מאוד שמחים עליהן ואלה שליבינו נחמץ לראות אותן (ההשתקפויות, לא הילדים...). מדברים על איך ההורים שלנו ובמיוחד האבות שלנו נמצאים בתוך האבהות שלנו, מה לקחנו מהאבות שלנו אל האבהות 

שלנו, מה לקחנו כי רצינו לקחת ומה לקחנו למרות שמאוד רצינו לא לקחת וזה היה גדול עלינו... 

עולים שם דברים שאני כמובן לא יכול לומר עליהם ספציפית מילה וחצי מילה בגלל חובת הסודיות לחברי הקבוצה, אבל בכיף אני משתף שזו חוויה חזקה ומעצימה. לא היתה לי הכרות מוקדמת עם אף אחד מחברי הקבוצה ובהתחלה אחרי עשר דקות במפגש הראשון חשבתי שרק אשאר עד סופו מתוך נימוס ... כי האנשים שם נראו לי מאוד שונים ממני. ואכן זה לא הקבוצה "הטבעית" שלי מבחינת עיסוק מקצועי, בטח שלא מבחינת עמדות פוליטיות, "אפילו" יש גם דתיים... 
בקיצור קבוצה הטרוגנית מאוד אבל למרות זאת (או בגלל זאת ?) נוצר שם מקום מאוד בטוח ופתוח שמאפשר גילוי לב אמיתי – שלעיתים קרובות הוא הופך קרביים וקורע לב. המקום הזה מייצר מרחב לחשיבה עצמית על כל העניין העצום והמורכב הזה של אבהות שמרוב א למרות שהוא מורכב, אז ביום יום (לפחות שלי) בין כל המחויבות המקצועיות והמשפחתיות (כולל אלה שקשורות לאבהות) אין זמן לחשוב עליהם... ובעצירה הזו לחשיבה על האבהות יש משהו שמרגיש כמו מילוי חמצן, גם אם לפעמים תוך נשימה כבדה כבדה ..."  

 

 

 "...הבנתי שהתפקיד שלי בבית ואיך אני אהיה כאבא זה לא גזירת גורל.. שיש לי שם חופש לקבוע מה אני ואיך אני רוצה להיות..." 

 

 

"...עברתי תהליך בו למדתי להכיר אנשים אחרים, צורות חיים אחרות, התלבטויות, סדרי עדיפויות, שיקולים אחרים ובכל אחד מצאתי את עצמי... התמודדתי בקבוצה חזיתית עם שאלות קיומיות על הורות, זוגיות, פרנסה ואיפה אני בכלל בכל העסק הזה... הצבתי לעצמי אתגרים והם מלווים אותי יום יום והפכו לדרך חיים. אני מאמין שהתובנות שהשגתי בתהליך ילוו אותי עוד שנים ארוכות, וככה גם החברות העמוקה שנוצרה בין האנשים.."

 

 

"... היה שם משהו במפגש בין החבר'ה שגרם לי להרגיש שחזרתי הביתה למקום שמאוד התגעגעתי אליו.. התגעגעתי בלי בכלל לדעת את זה..."

 

 

"...הצלילה השבועית אל תוך נבכי סיפורו, והתמודדויותיו של חבר, מסייעת לעכל להבין ולהתמודד עם מה שנמצא על הצלחת שלך. בין אם העניין דומה למנתך שלך, ובין אם הוא לקוח מעולם זר ושונה משלך – הרי שפתיחת העיניים לעצם העובדה שכולם נמצאים שם – על קו התפר שבין אושר ליאוש, בין תליית כביסה לפרויקט ביתי שהתאחר, בין סוגיות פרנסה, אהבה וכמובן גידול ילדים – כל אלה טיטאו עבורי מהשולחן לבטים רבים על "מה איתי בעולם הזה"... 
... מעבר לכך היה נכון, נפלא חשוב ומפתיע לפגוש, להכיר, להתאהב ולהתחזק עם קבוצת אבות - גברים שהם שכנים. לריכוז הגיאוגרפי ולדמיון בין צורות החיים של כולנו הייתה תרומה מכרעת, ואני לא ציפיתי לעניין כזה - באמת הופתעתי ונהניתי מאוד מקשרי החברות והרגשת ה"ביחד" שנוצרה..."

 

 

 "...לקחתי המון מהניסיון והתמודדויות של אנשים אחרים, זה הכניס לי אפשרויות חדשות למערכת ונתן לי אמת מידה לדברים..."