קולו של אבא הפודקאסט
ד"ר אורן גור מארח אבות לשיחת אבהות צפופה
ברוכים הבאים.
כל כך הרבה פעמים יצא לי לשבת ולהקשיב לאבא באחד על אחד או בקבוצה ולהרגיש שמתרחש פה רגע יחיד במינו.
רגע של אמת מזוקקת מתוך ההתמודדות עם האתגר העצום הזה של להיות אבא.
תמיד ברגעים כאלו אני גם קצת מצטער על זה שהאמת הזו לא יכולה לעבור הלאה לעוד הרבה אבות שבעצמם שוברים את הראש עם אתגרים דומים.
הצער המצטבר הזה הוביל אותי לעשות מעשה...
כך נולד הפודקאסט הזה.
הרעיון של הפודקסט הוא להקדיש כל פרק למפגש חי עם אבא שיגיע לפגישת ייעוץ חד פעמית סביב נושא אבהי בוער (וכואב) בחייו, שהוא גם נושא אבהי בוער בעבור רבים אחרים. להביא הנה את קולו של אבא.
מוזמנים לכתוב לי מה אתם הכי הייתם רוצים לשמוע? איזו שאלות אבהיות חייבות להיכנס לפודקסט הזה בעיניכם?
מוזמנים גם להרשם כאן כדי לקבל אליכם כל פרק חדש שיוצא.
תהנו!
פרק 1
על אשמה אבהית
ועל כמיהה לקשר קרוב עם הילדים
בפרק הראשון פגשתי את גידי שהביא את הכמיהה העמוקה שלו לקיים קשר קרוב עם ילדיו, קשר אחר מזה שהיה לו עם אביו המרוחק, קשר שיש בו דיבור אמיתי ופתוח. הוא סיפר על עננת האשמה הכבדה שרובצת לצד הרצון הזה על כך שהוא מרגיש שבפועל שהוא לא מצליח לעשות זאת, לא יודע איך לשנות את אופי הקשר ומוצא את עצמו הרבה פעמים בפועל "בורח" לכל מקום אחר שהוא לא מפגש עם ילדיו
פרק 2
על גבולות ומפלצת ההתפרצויות
בפרק הזה פגשתי את רז.
רז דיבר על הקושי שלו בהצבת גבולות, ועל הקשר בין הקושי הזה לפחד שלו מההופעה של המפלצת, מפלצת ההתפרצויות. דברנו על ההתפרצויות עצמן ועל התקשורת שנוצרה בין רז וילדיו כדי למנוע אותן. דברנו גם על ההבדל בין גבולות כמו שאנחנו לרוב תופסים אותם - הגבולות של מה צריך ולא צריך לעשות בעולם, הגבולות שאנחנו צריכים "לאכוף על ילדינו",לבין הגבולות החשובים באמת בעיני - הגבולות האישיים ששומרים עלינו, אלו שמאפשרים לנו להרגיש בטוח וטוב, הגבולות הנחוצים לשמור עלינו רחוקים מהקצה שלנו.
