אורן גור ביום העיון "גבריות ואבהות בתקופה של שינוי", 2017

בהרצאה אני מדבר על הרגעים שבהם הרצון שלנו בקרבה וקשר משמעותי עם הילדים שלנו ובנות הזוג שלנו פוגש מכשול והחוויה היא של סמטה ללא מוצא, משחק שהגיע לסיומו. מה גורם לכך שאנחנו חווים את הרגעים האלו כך, איך זה קשור לאופן שבו גודלנו כגברים ואיך פותחים את המשחק מחדש, דווקא ברגעים הקשים הללו?