Featured Posts

שבע מחשבות על אבהות נוכחת

חשבתי לשתף אותכם בכמה מחשבות על אבהות נוכחת שהתגבשו לי בשנים האחרונות (עצרתי בשבע, שלא יהיה יותר מדי ארוך :-) ). שנים שבהן אני מגדל את עצמי כאב, וזוכה גם לקחת חלק במסע האבהות של גברים רבים. והרי הן לפניכם: 1. זה לא יקרה מעצמו – הדברים היחידים שקורים מעצמם הם אלו הטבועים בנו, גם האבהות המתרחשת מעצמה היא זו הטבועה בנו. דברים חדשים באבהות אפשר בהחלט לגדל כמו כל דבר אחר – רק דרך השקעה של מחשבה, אנרגיה, זמן, תשומת לב. 2. השער לאבהות נוכחת: ההחלטה להיות – הורות היא מיומנות הנלמדת " on the job" כלומר שאין הבדל מולד בין גברים לנשים טרם ההורות ביכולות ההוריות. נשים צוברות לרוב יותר מיומנות הורית פשוט כי הן שם. הרבה יותר קשה להן חברתית לא להיות שם. רוצה להיות הורה – תחליט גם אתה להיות שם. 3. תביאו לאבהות את מי שאתם – הרבה פעמים אנחנו תופסים את עצמינו כסגני או עוזרי אימהות.. מאמינים שהיא יודעת יותר, מנוסה יותר, מחוברת יותר. אז אין מחלוקת על כך שהיא באמת נהדרת אבל אנחנו יודעים היום שהיתרון הכי גדול של אבא נוכח בבית זה פשוט האפשרות של הילדים להיפגש עם **שני** אנשים משמעותיים שכל אחד מביא את האיכויות שלו ואת ההבנה שלו איך להיות בעולם הזה. תהיו אתם. אתם יודעים. 4. הבחירה בנוכחות: ויתור על המושלמות – הרבה פעמים כאבות אנו רגילים ל"הורות הסלב" כמו שהאישה שלי קוראת לזה, זה שתמיד שמחים ומתרגשים כשהוא מועיל להופיע. בחירה בנוכחות היא בחירה לפגוש את הילדים עם כל מה שיש שם – שמחה וכיף וגם תסכול, עצב, תקיעות, אי ידיעה. להיות אבא נוכח זה להסכים שעצם זה שאני נמצא זה הדבר הכי משמעותי, ושאני נמצא, להכל מותר וטוב להיות. 5. אי אפשר באמת לתת לילד שלי משהו שאני לא יודע לתת לעצמי – מכירים את זה שאתם נותנים לילד הרבה חופש להשתולל וברגע אחד זה נהיה בלתי נסבל ואתם עפים עליו? אם אנחנו רוצים לתת לילד שלנו משהו שחסר לנו כילדים, כמו חופש למשל, זה חייב לעבור דרך השאלה איך אני מתייחס לחופש **בחיי שלי היום**, אחרת נמשיך לבלבל אותם ואת עצמינו בתנועת המטולטלת הזו בין לתת בזרוע רחבה לבין לקחת בנוקשות. 6. אי אפשר להיות בנתינה אמיתית כשאני מנוכר לצרכים שלי – מה אתם עושים כרגע בחייכם שממלא אתכם, נותן לכם אנרגיות וחיות? יותר מדי פעמים בניסיון להחזיק את כל הכדורים באוויר הכדור הראשון שנשמט הוא הכדור של הצרכים שלנו. אני הרי גבר, אני לא באמת צריך משהו... בעיני לא פחות משהילדים שלנו צריכים שנענה לכל צורך שלהם, הם צריכים לפגוש אותנו חיוניים, שמחים, מלאים. הדבר אולי הכי חשוב שהם לומדים מאתנו זה איך חיים בעולם הזה... 7. אתה בסדר! - אם אתה קורה את זה (וגם אם לא 😉) זה אומר שאתה מקדיש מחשבה לאבהות שלך, עוצר, מתבונן, מוכן לשאול שאלות, ללמוד ולהתפתח. אבהות מטבעה היא תמיד מאתגרת, וככל שנסכים להיות שם יותר היא תאתגר אותנו יותר, תפגיש אותנו עם עצמינו יותר, תאפשר לילדים שלנו להביא למפגש אתנו יותר, וזה אומר שיהיה שם גם תמיד כאב וקושי. *** עד כאן לעכשיו... מה מזה נגע בכם ואיך? מה אתם חושבים ומרגישים בקשר לאבהות שלכם ולאבהות נוכחת? יהיה נהדר אם תכתבו על זה כאן משהו. זכינו ואותגרנו לחיות בזמן שבו אנחנו, כל מי שבוחר בכך, יוצרים במו מעשינו ובחירותינו ומחשבותינו נתיבים חדשים של אבהות, זו שפה חדשה שנוצרת.