Featured Posts

אבהות אחרי גירושים

זוכר לא זוכר את עצמי בגיל 13, ילד שקצת הזדקן בשנה אחת. שנה אחת שבה הספקתי לעבור לבית חדש שבנינו אבא שלי ואני במו ידינו, שבה שמעתי מההורים את הבשורה שהם כבר לא, שבה ראיתי את אבי נפרד מהבית לטובת חיים חדשים, שבה עזבתי עם אמי ואחיי את אותו הבית למחוזות רחוקים ולא מוכרים. קולט לא קולט שהחיים שינו מסלול, שהרבה דברים שהיוו התשתית לכל מה שאני השתנו באופן שקשה כרגע לעכל או להבין. מסתכל על השנה הזאת ממרחק הזמן וחושב עד כמה היא עיצבה והשפיעה על מי שאני.

התקופה האחרונה הפגישה אותי עם אבות רבים שעברו גירושים. כולם מתמודדים עם שאלות הנוגעות לרצון העז לשמור על הילדים שלהם ועל הקשר איתם בתוך המציאות של פירוק המשפחה. יש בשיעור הגירושים העצום בחברה שלנו איכות "מנרמלת" שבכוחה להשכיח כמה זה מסובך וקשה בשביל כולם המהלך הזה, עד כמה הוא מעצב את חייהם של הנוגעים בדבר לטוב ולרע. אני מאמין שמשברים, ובתוך כך גם גירושים, הם חלק מהחיים, בין הם הדבר נעשה מבחירה ובין אם הוא נעשה ללא כל בחירה. איך אנחנו מתמודדים עם המשבר הזה בעצמינו ואיך אנחנו מתייצבים ומתמקמים שם בקשר עם ילדינו, אלו כבר שאלות אחרות שיש בהם תמיד ממד של בחירה. אלו השאלות שבעיני יקבעו במידה רבה באיזה אופן יעצבו הגירושים את החיים שלנו ושל ילדינו ואליהן ארצה להתייחס כאן.

אני רוצה לפתוח בשאלה מה צריכים ילדים שמשפחתם עוברת גירושים מהוריהם ובפרט מאבא שלהם? בשביל ילדים חוויה של גירושין היא שבר גדול. שבר של הרבה מהדברים שמייצרים ביטחון וסדר בעולם. משבר אמון בהורים שהבטיחו משהו בסיסי שהם כבר לא מסוגלים לקיים. אם הסכמנו על זה נוכל להסכים שאחרי גירושים ילדים צריכים שההורים שלהם יעזרו להם לבנות בהדרגה את הביטחון הזה מחדש. יעזרו להם לגלות שעל אף השבר, שני ההורים שלהם בנפרד ממשיכים להיות עוגן ובסיס בטוח בחיים שלהם, כזה שאפשר להישען עליו, לשאוב ממנו כוחות, להתמודד בעזרתו עם מה שאבד ובהדרגה גם לבנות ביחד דברים חדשים.

עד כאן אמרנו משהו די ברור, השאלה היותר מורכבת היא מה אני יכול לעשות כאבא בכדי לבסס את הביטחון הזה מחדש אחרי הגירושים? אנסה לעלות פה כמה נקודות שיכולות בעיני לעזור.

לדאוג לטפל בעצמכם מכירים את סרטוני הבטיחות במטוסים? זוכרים את הקטע עם מסיכות החמצן שנופלות מלמעלה ואת זה שקודם אתה שם לעצמך את המסכה ורק אז מלביש אותה לילד? אז זה ככה. אם אתם רוצים שהילדים שלכם ירגישו שעל אף המשבר זה מספיק בטוח להישען עליכם, אתם צריכים לדאוג קודם לכך שאתה מחזירים לעצמכם בסיס של ביטחון. חשוב לזכור שגירושים הם חוויה של שבר לא רק לילדים אלא גם להורים שלהם. אתם צריכים לקחת בחשבון שעברתם בעצמיכם משבר שחייב התייחסות (וזה לא קשור לנסיבות הגירושים שלכם, זה לגמרי רלוונטי גם אם הבחירה לעזוב הייתה שלכם). משבר שמחייב לקחת זמן לעצור בכדי לעבד ולהבין מה שקרה, שמחייב להיעזר בחברים / משפחה / איש מקצוע בכדי לארגן מחדש את החיים. כחלק מכך חשוב מאוד להקדיש משאבים להפוך את המקום החדש שאתם גרים בו לבית שבו אתם קודם כל, עוד לפני הילדים, מרגישים נוח ובטוח. הרבה פעמים שמוותרים על השלב הזה מגיעים לילדים עם מצברים מרוקנים, או הופכים את הילדים למקור הכוחות והעידוד שלכם, במקום להיות בעצמיכם בסיס תמיכה בשבילם. חשוב לא פחות, אם אתם מתעלמים מכך שעברתם משבר, יהיה לכם קשה מאוד לתת הכרה אמיתית למשבר שעברו הילדים. ההכרה הזאת היא מרפא חשוב וחיוני בתהליך ההחלמה.

לבחור בנוכחות ובקרבה אבא אחרי גירושים נדרש להיות בהרבה מקומות חדשים ולא מוכרים מול הילדים. זה מעלה הרבה שאלות של "מה נכון לעשות" ופחד לעשות את הדבר הלא נכון. מתוך הפחד הזה הרבה פעמים אבות מעדיפים לקחת מרחק, העיקר לא לעשות טעות, נסוגים או נשארים עם הילדים באזורים בטוחים כמו למשל להיות אבא של "כיף". אני רוצה להדגיש כאן שהביטחון של הילדים שלכם בכם לא ייבנה מכך שתעשו את הדברים הנכונים. הוא יבנה מכך שתבחרו להיות נוכחים בחיים שלהם למרות הגירושים. קודם כל פיזית, ואח"כ רגשית. בחירה שאומרת קודם כל אני כאן. לפעמים יודע מה לעשות, לפעמים פחות, אבל בכל מקרה אתכם, קרוב, קשוב למקום שאתם נמצאים בו, לא מפחד להיות אתכם בדיוק שם, גם אם אין לי כרגע מה לעשות לגבי זה. את מה שהילדים הכי רוצים אחרי גירושים – להחזיר את הגלגל לאחור, אין דרך לתת. כן אפשר ללמד אותם שהקרבה ביניכם והמחויבות שלכם להיות נוכחים בחייהם לא נפגעה ואף העמיקה.

להיות עם הילדים בקושי שלהם. זה מוביל אותנו לנקודה הבאה. האינסטינקט של אבות רבים אחרי גירושים הוא לנסות "לסדר מחדש את הדברים" כמה שיותר מהר. הפחד והאשמה על הפגיעה של הילדים מביאים לרצון חזק לשים מאחור את מה שקרה ולהתחיל דף חדש. הדבר הזה רלוונטי במיוחד ברגע שאתה כאבא התחלת פרק חדש של זוגיות ורוצה שגם הילדים יקבלו את המציאות החדשה, ישמחו בה, ותוכלו לברוא ביחד מחדש את "תמונת המשפחה המושלמת". מה הבעיה עם זה? הבעיה היא שהרבה פעמים זה לא עולה בקנה אחד עם המקום שהילדים שלכם נמצאים בו. הילדים שלכם פגועים, חווים קושי וכעס ופחד ויש להם את הקצב שלהם להתמודד עם הדברים. לא צריך לפחד לתת להם להיות שם. זאת דרך המלך לריפוי אמיתי ומלא. כדי לחזור ולבטוח בכם הילדים שלכם לא צריכים שתתבוססו ברגשות אשם. הם כן צריכים להרגיש שאתם איתם בקושי שלהם, שאתם מוכנים להכיר בכך שהם נפגעו ממה שקרה. הם צריכים להרגיש שיש בכם את הסבלנות הנדרשת בכדי לתת לפצע שלהם להגליד כמו שצריך. אם אתם לא מוכנים להיות איתם שם, יהיה להם קשה לסמוך עליכם באמת, והרבה פעמים הם יתנגדו בדרכים שונות לתמונת המציאות שאתם מנסים לכפות עליהם (לדוגמא יתנגדו להיות אתכם או יתנגדו להכיר את בנות הזוג החדשות שלכם).

להחזיק את המשמעות הבלתי ניתנת להתרה של הקשר הפחד הגדול ביותר של רבים מהאבות שעברו גירושים הוא לאבד את הקשר עם ילדיהם. אני רוצה לומר פה משהו חד משמעי: הילדים שלכם תמיד צריכים ויצטרכו אתכם. הם צריכים אתכם לא גרם פחות (וגם לא יותר) משהם צריכים את אימא שלהם. אתם תמיד תהיו משמעותיים בשבילכם, גם אם כרגע הם משדרים בכל דרך אפשרית בדיוק את המסר ההפוך. אחרי שאמרנו את זה בואו נעשה קצת סדר: האחריות להחזיק את האמת הזו, את זה שהקשר תמיד יתקיים, ויהיה משמעותי היא שלכם כאבות ולא שלהם. לילדים שלנו מותר להטיל ספק, לכעוס, לבעוט, לבדוק, לקחת מרחק. למה? כי הם ילדים. יש זמן אחד בחיים שבו משהו מחזיק בשבילך את האחריות באופן מלא וזה כשאתה ילד. למה? כי העולם שלהם כמו שבניתם וציירתם להם אותו במשך שנים נשבר, ועכשיו הם רוצים לבדוק בכל דרך אפשרית שזה מספיק בטוח להישען עליכם שוב וזה בסדר. מה שקורה בפועל זה שהרבה פעמים נהפכות היוצרות. בתוך המשבר האישי אבות (וכמובן גם אימהות) מבקשים מילדיהם את האישור, את הביטחון, את הקבלה, את היציבות. זה הרבה פעמים קשור לנטייה שלנו כאבות לפקפק בכך שבאמת צריכים אותנו, שאנחנו באמת משמעותיים בניגוד למקומה ה"מובטח" של האם. כשהילדים לא "מספקים את הסחורה" וכשבמקום לשדר לנו "אתה אבא טוב למרות הכול" הם בועטים ומתנגדים, עולה התחושה שאנחנו או הם לא בסדר ואז אנחנו נפגעים ונסוגים. זה מחזיר אותנו להתחלה - זו האחריות שלכם לדאוג לעצמיכם בתוך המשבר, חלק מזה זה לשנן בדבקות את המנטרה "אני נלחם על הקשר כי הילדים שלי חייבים אבא". תעשו את זה כדי שבמפגש שלכם עם הילדים לא תהיו תלויים בהם בכדי להרגיש בטוחים ביציבות ובנצחיות של הקשר. משם זה כבר יסתדר, משם אפשר להתחיל משהו חדש, גם אם זה לא יקרה בלוחות הזמנים שרציתם ותכננתם, אם תתעקשו להיות שם ותחזיקו בעקביות את משמעות הקשר, תרוויחו את הילדים שלכם והם ירוויחו אתכם.

Recent Posts
Follow Us
Search By Tags
Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square